מאמר יום הולדת

יום הולדת, חגיגה נחמדת ?

" יום הולדת חגיגה נחמדת, מה נעים? ומה נחמד? שכל בן וכל בת לא נולדו ביום אחד , רק ביום הולדת , רק  ביום הולדת"…

יום הולדת נחוג בחברות רבות ברחבי העולם, כמו גם לאורך ההיסטוריה, ימי הולדת נחוגו עוד במצריים העתיקה ובפרס, כיום ישנן דוגמאות הן ממדינות מערביות והן מסין, בורמה, מרכז אמריקה, אפריקה ועוד.

כך שהנושא מעסיק אנשים סביב הגלובוס, ברצוני להעלות מספר מחשבות בהקשר לנושא זה, במיוחד איך הזמן בו ושאותו חוגגים משפיע על איך חוגגים? על הבדלים בהתייחסות לזמן, ימי ההולדת עוברים תהליך שלעיתים דומה לריטואל קדוש משהו, טכס מורכב, רב רושם הגוזל משאבים והגדוש בסימבוליקה, לעיתים בדיוק ההפך, דבר שאין רוצים לציינו או לעסוק בו.

יום ההולדת מהווה סממן של זמן, מייצג קטגוריות של זמן ובעזרת יום ההולדת ניתן להבין טוב יותר את התייחסות החברה אל מושג הזמן, התייחסות המשקפת קונפליקט, יחס דואלי אל מערכות זמן ליניאריות. ביטוי זמן המצביע על סטטוס, אמונה, נורמות חברתיות.

הטרמינולוגיה : "יש לי יומהולדת" משקפת במשהו את הקומודיפיקציה של הזמן המצוין, החפצת הזמן לדבר שניתן לשחק בו, להפעיל מניפולציות עליו, אין מדובר בזמן טכני, מכני, תיק תק תיק תק, אלא, חומר ביד היוצר או משאב ביד התרבות.

זמן ליניארי או זמן ביולוגי?
בתרבויות שונות יש התייחסות לשינויים על ציר הזמן, יום הולדת בא לציין בדיוק זאת, מעבר מגיל אחד לזה שבא אחריו. גם בחברות ללא לוח שנה ושבהן תפיסת הזמן היא פחות הדוקה לשעון המתקתק, ישנה התייחסות לשינויים החלים עם חלוף הזמן, חברות מערביות לעיתים , מאוד רנדומליות בגישתן לציוני זמן ולמרות האבסורד באמירה זו בשל העובדה שחברות אלו לא תצבענה על חוסר עקביות בהתייחסותן אל הזמן הן בהחלט מוכיחות זאת בחלק מהפרקטיקות שלהן, יום הולדת יהיה דוגמא טובה לכך, כאירוע המציין התפתחות על רצף גדיל, טכס זה מעלה כל אחד מאתנו על ציר הזמן כל פעם בשנה וכל שנה עם החובות והזכויות המוצמדות לה , דבר זה נעשה בצורה רנדומלית לחלוטין:
גיל 6 – לכיתה א', גיל 18 – לצבא, 17 – רשיון וכו.

ישנם ציוני דרך רבים נוספים שאדם זוכה לקבל או נאלץ לקבל וזאת בשל העובדה שטכנית הגיע לגיל המתאים, כידוע לא תמיד יש התאמה, לא כל בני השש מתאימים לכיתה א', וישנם אלו שגם בגיל 40 לא ראויים לרישיון….

בפפואה ניו גיני, לדוגמא, ישנם ציוני דרך בחיי אדם, ישנן זכויות וחובות המתווספות או נגרעות עם חלוף הזמן אך זה נעשה בצורה הנאמנה לזמן הביולוגי וללא קשר לזמן שעון שאגב, לא היה קיים עד הגעת האירופאים למדינה זו, בפפואה ניו גיני יש מערכת ריטואלית שלמה החופפת במסריה.

למערכת המערבית והיא שמאפשרת מעבר מקטגוריית גיל אחת לשניה על כל משתמע מכך, אלא, שדבר זה נעשה לא בצורה מקרית לאדם כי אם לפי שעונו הוא, לפי הזמן הביולוגי שלו, כך יחשב כבוגר כשגופו יבשיל ויופיע זרע/ מחזור, אז יעברו המתבגרים טכס שבסופו ישתייכו לבוגרים בקהילתם, לפי כך, לא הגיל קובע את המעמד והתפקיד, לא את הדרישות והחובות, אלא המעמד והיכולת, העמידה בדרישות והחובות יקבעו את קבוצת השיוך, בחברה שבטית ישנה ליניאריות אלא ,שהיא "איכותית", לא מקרית, ראנדומלית כמו במערב, ישנה ליניאריות "שבטית" שהיא נרטיבית ולא נומרית כבמערב.

סגור לתגובות.